6 בדצמבר: נעליים בחלון!

נתינת המתנות ביום מיקלוש הקשורה לבישוף ניקולאוס הקדוש הייתה במקור יותר מנהג עירוני, שהתפשט מהבורגנות לאיכרים בתיווך האינטליגנציה של הכפר - רק בשנות ה-30 וה-40. קודם לכן, ה-6 לדצמבר לא היה החג האהוב ביותר על הילדים. בכפרים היה קיים לאורך זמן רב המנהג הזה, לפיו ביום מיקלוש הנערים, ואף הגברים הנשואים עם פנים מקומטות, מצלצלים בשרשראות ומבהילים את הבנות הצעירות והמבוגרות יותר. המבהילים המחופשים נקראו מעמידי פנים ומכאן בא הביטוי מיקלוש לאנצוש.

הילדים כיום בהחלט מחכים בכל שנה ב-6 לדצמבר למיקולאש (סנטה קלאוס ההונגרי), אך בתקופת הסוציאליזם שירי הילדים ההונגריים כינו אותו "טלאפו" ("סבא חורף"). בברית המועצות ג'ד מארוז, או בשמו האחר סבא קרה (פג' אפו) היה סנטה הידוע. כדוגמתו סנטה קלאוס ה"סוציאליסטי" הופיע בהונגריה בשנות ה-50. אז נשלל ממנו תוכנו הדתי, וצורת הפרס-עונש נשארה.

דבר אחד בטוח, כיום ב-5 לדצמבר אנו מוציאים את תכשירי הניקוי לנעליים ומשתמשים בהם עוד באותו היום ובערב יש לנקות את הנעליים שהילדים שמים בחלון לאחר ההברקה. צריך לשים אותם שם, כי בניגוד למנהג האנגלו-סקסוני הנהוג בעולם, אצלנו סנטה קלאוס נכנס לא דרך הארובה, אלא דרך החלון. בימינו, נהוג יותר ויותר שהילדים שמים לצד הנעליים או המגפיים עוגייה וכוס חלב, מכיוון שסנטה מגיע מרחוק ולכן יכול להיות שיהיה רעב וצמא. סנטה מפתיע את הילדים עם משחקים קטנים, ממתקים ופרחים קטנים, שכנראה עשו גם מעשים טובים וגם מעשים רעים השנה.

בהונגריה קשורה מאוד לסנטה קלאוס דמותו של קרמפוס, שמלווה את סנטה בגלימה האדומה בדרכו, בעודו מחלק את המתנות. קרמפוס בנצרות מסמל את השטן הנוכח, שמגלם בדמותו את כל הרוע שקיים, שמו נגזר מהמילה הגרמנית "קרמפן", שבא מהמילה טופר. הקרמפוס ההונגרי הרבה יותר מתון מהקרמפוס המקורי, כך מטרתו היא לא לחטוף את הילדים, אלא במקום זאת, להנחות אותם לדרך הנכונה בעזרת טריק קטן.