הכול הוא תיאטרון- בודפשט!

תיאטרון האופרטה של בודפשט (רחוב נג'מזו 17, רובע 6)

הוא נבנה על סמך תכנוניהם של האדריכלים הוינאים הידועים פלנר והלמר, כבר ב-1894, לפני מלחמת העולם הראשונה פעלה אורפאום, מסעדה מוזיקלית- שבה ערכו הופעות זמרים, שחקנים ואמנים. את הבמה הענקית של אולם התיאטרון גבלו ביתנים אינטימיים בחצי עיגול בשתי קומות, ורחבת הריקודים סיפקה מספיק מקום לוואלס, לפולקה, למזורקה ולריקוד הגאלופ (דהירה). בחצר החורף המעוטרת פעלה המסעדה הצרפתית המצוינת ביותר בעיר ובחזית הרחוב הארוכה נפתח בית קפה לקונצרטים. כשעיריית בודפשט החליטה בשנת 1923, שז'אנר האופרטה יקבל בית משלו, עברה קבוצת האמנים הראשונה לכאן. כיום, התיאטרון משתמש בטכנולוגיית הבמה האירופית המודרנית ביותר, שחזרו את העיטורים המקוריים וכן את שורת הביתנים בקומה העליונה. הדברים התקופתיים של אז שנשארו במבנה- פסלי המנורות, הפסלים שמחזיקים את שורת הביתנים- משתלבים בהרמוניה עם חלונות הזכוכית הצבעוניים החדשים, עם המראות, עם מזנון האולם בעל הריהוט הארכאי ועם חיפוי השיש. באולם של אחד מהתיאטראות המבוקרים ביותר בהונגריה מאירה נברשת בת מאה שנה. בין קישוטי הטיח המוזהבים והקירות המכוסים בשטיחי קטיפה, ערב תיאטרון הוא חגיגה אמיתית כאן- תוכלו לרכוש כרטיס לאופרטה או גם למחזה זמר. בודפשט וגם וינה הן ערי הבירה של האופרטה, שבהן לצד שמירה על המסורת ברמה הגבוהה ביותר, הז'אנר מקבל גם טעמים חדשים. זה ידוע בכל העולם שההונגרים מנגנים ושרים את הז'אנר הזה בלהט ייחודי עם אש בתוכם, עם ריקודים אקרובטיים, עם עולם ויזואלי עשיר וסערות חושניות ורגשיות מדהימות. 

בית האופרה הממלכתי ההונגרי (דרך אנדראשי 22, רובע 6)

מאז אביב 2022, אתם יכולים שוב לשוטט בבית האופרה המשופץ, אם ברצונכם להכיר במסגרת סיור מודרך את מצודת האופרה והבלט. ארמון הנאו-רנסנס המאיר באורו המקורי יחד עם פיתוחיו המודרניים בטוח יקסים את כל מי שיבקר בו- וכמובן, תוכלו ליהנות מהחוויה האמיתית, אם תקנו כרטיס למופע ותתנו למוזיקה ולמראה להקסים אתכם. בשנת 1875 ניתן היתר הבנייה לאחד המונומנטים המשמעותיים ביותר של בודפשט בימינו, אך היה צורך לתקן את התוכנית המקורית מספר פעמים, שכן יוזף פרנץ הראשון אישר את הבנייה בתנאי שבית האופרה של פשט לא יהיה גדול יותר מבית האופרה של וינה. תנאי חשוב לבנייה היה שהיא תתבצע רק ע"י עובדי מלאכה הונגרים, והחומרים שבהם השתמשו יכלו להגיע רק משטחה של הונגריה. האדריכל איבל מיקלוש מילא בקשה זו, למעט חמישה חריגים: חיפויי השיש הגיעו מקרארה, עמודי הגרניט הגיעו מאוסטריה, ציפויי האלון והארז הגיעו מאיטליה, טכנולוגיית הבמה הגיעה מוינה והנברשת הגיעה ממיינץ. מופע הפתיחה התקיים ב-27 לספטמבר 1884, המוני אנשים רצו לראות את המבנה המעוטר באופן עשיר בזהב, בשיש ובציורי קיר. מחירו של כרטיס כניסה באותה התקופה היה כמחיר שני סוסים. 

תיאטרון ויג (שדרת סנט אישטואן 14, רובע 13)

שני האדריכלים הגאונים שצוינו קודם, פרדיננד הלר האוסטרי והרמן הלמר הפרוסי, בנו בעשרות השנים של חילוף המאה ארבעים ושבעה מבני תיאטראות מדהימים מאודסה עד לפראג, מוינה עד לבודפשט, שניים מהם נמצאים אצלנו. תיאטרון ויג נבנה ב-1896 בתוך שנה במקומו כיום, כך התפתח מסביבו במהירות המרכז החדש של הבורגנים: ליפוטוארוש. ההצגות והאמנים של הויג- כפי שמכנים אותו בקיצור- תמיד זכו לכבוד רציני בקרב אוהבי התיאטרון וגם כיום הוא מתגאה באחת מקבוצות התיאטרון הנודעות ביותר בעיר הבירה עם קהל המעריצים הגדול ביותר. באולמו היפהפה והאלגנטי יכולים לשבת יותר מאלף אנשים ועם זאת השחקנים שיחקו לעיתים נדירות מול שורות ריקות: מהרגע הראשון בהצגות התיאטרון היו אולמות מלאים- יהיו אלה יצירות מוזיקליות או פרוזה שהפכו לאגדות.