ליל כל הקדושים כנגד האלווין- מתי, מה חוגגים?

31 באוקטובר: אז חוגגים במדינות רבות בעולם את חג ההאלווין האנגלו-סכסי. 

1 בנובמבר: חג ליל כל הקדושים עבור הנוצרים.

2 בנובמבר: יום המתים בעולם הנוצרי. 

הכינוי האלווין באנגלית הוא שם מקוצר של All Hallows' Eve, שבהונגרית פירושו הליל הקודם לליל כל הקדושים. אצל הקלטים הסתיים הקיץ בזמן הזה, אז הועבר הבקר מהמרעה אל האורוות, אז חגגו את השנה החדשה- תוך כדי שהשתחוו לאל השמש ולאדון המתים בו זמנית.

ליל כל הקדושים (בלטינית: festum omnium sanctorum) הוא יום הזיכרון של כל הנשמות המבורכות בכנסייה הקתולית, ואילו הפרוטסטנטים נזכרים בעת זו בנפטרים. במאה ה-4 חגגו את ליל כל הקדושים לאחר יום ראשון הראשון שאחרי הפנטקוסט, הכנסייה הנוצרית האורתודוקסית חוגגת אותו גם ביום זה גם כיום.

מקורו של יום המתים הוא מאוחר הרבה יותר: אב המנזר הקדוש אודילו צלונ'י הציג אותו כיום זיכרון בשנת 998 בבתי הבנדיקטינים השייכים למנזר הבנדיקטיני של צלונ'י. מתחילת המאה ה-14 כל הכנסייה הקתולית חוגגת אותו.

על פי אמונתם של הכוהנים הקלטים, הדרואידים, ההאלווין הוא אחד הימים הקסומים בשנה, בהם נשמות המתים יכולות להסתובב בחופשיות בין החיים. בעת הזו כיבו בבתים את האש, כדי שהנשמות הנודדות לא ייכנסו אל בני האדם החיים וניסו להפחיד את המתים בבגדים מצמררים- מכאן בא המנהג של ההתחפשות, שהיום מתייחסים אליו כאל בדיחה. לפי האמונות של ימי הביניים, המכשפים והמכשפות ניהלו את עסקיהם ביום זה, מכיוון שבזמן זה העולם הרוחני והעולם הפיזי קרובים מאוד אחד לשני. מהמאה ה-8 התפשטה האמונה שמנורות "מעוטרות" בדברים מעוותים מגנות על המטיילים מהרוחות הרעות, לכן אנחנו מגלפים את הדלעת בצורת פרצוף מצחקק. ההאלווין התבסס באמריקה מאמצע המאה ה-19, כשמאות אלפים נדדו לשם בשל הרעב הגדול שהיה באירלנד והם הביאו איתם את המנהגים והאגדות שלהם. המנורות נעשו במקור מלפת, מרוטבגה או מסלק, מנהג החג של הכנה מדלעת התבסס מעבר לים. ההאלווין כיום בעיקר כובש בקסמו את דמיונם של הילדים, הם לובשים תחפושות מגוונות ונודדים מבית לבית באיומים "מפחידים" ומבקשים ממתקים (תעלול או ממתק, זאת אומרת או שוקולד או איום לעשות משהו). בלילה הארוך ביותר של השנה עורכים גם עבור המבוגרים מסיבות תחפושות, מתקיימות תהלוכות וגם בהונגריה נערכים במספר ערים תחרויות מנורת הדלעת היפה ביותר או פסטיבלים.