Magyar Magyar

מתחת לעיר של בודפשט מצפים דברים נפלאים

אזור בודפשט

הרכבת התחתית הקטנה (שהיא קו המטרו M1) היא אחד מהדברים שהונגריה מתגאה בהם, אשר- כמו מקומות מוערכים רבים בעיר הבירה- מביאה איתה לימינו את אווירת ימי השלווה המאושרים של חילוף המאה ופיתוחיה. זה קו המטרו הראשון באירופה וקו המטרו השני בעולם, שפועל מאז שנת 1896. 

גם הוינאים יכולים לקנא

זה בלתי ייאמן, שבניית קו המטרו הראשון של בודפשט נמשכה 21 חודשים בסך הכול. אם אנחנו מסתכלים על עבודות הבנייה, גם זה מעניין למדי, שהם לא חצבו את המנהרה בשביל זה, אלא פשוט הרסו את הנתיב של דרך אנדראשי, העוברת מעליו כיום. לאחר מכן כשסיימו את הבנייה, בנו את הנתיב מחדש. במקור, על פני השטח, לא רק שלט וגרם מדרגות המוביל מתחת לאדמה ציינו את מיקום התחנות, אלא נבנו אולמות דקורטיביים, והתחנות חופו באופן דומה, באריחי ז'ולנאי. הרכבת התחתית הקטנה הוקמה משום שלמרות שהיו באזור חשמליות ואומניבוסים, כלי הרכב גרמו לעומסים בכבישים, והיה צורך לפרוס אמצעי תחבורה ציבורית נוסף. במיוחד מכיוון שהתקרבה סדרת חגיגות המילניום של 1896, שנערכה לרגל יום השנה האלף לקיומה של הונגריה. 

בנייה מלאה באתגרים

המנהל הכללי של רכבת החשמלית העירונית של בודפשט, בלאז' מור, העלה את הרעיון של רכבת תחתית בפשט בהתבסס על חוויותיו בלונדון, שלגביו קיבל לבסוף אישור. אז עוד תכננו תאי נוסעים נפרדים לגברים המעשנים ותאים נפרדים לנשים. במהלך ההקמה היה צריך להתמודד עם אתגרים לא שגרתיים: מאחר שגובהה של המנהרה היה נמוך מהרגיל, רכבת תחתית או חשמלית בגודל רגיל לא נכנסה אליה. ב-1896, הם הצליחו להבטיח, עם פתרון מיוחד ועם רצפה נמוכה, שחלקי הרכבת יהיו בגודל הנכון, אבל הנהג בקושי היה יכול לעמוד זקוף בתא הנהג. בגלל תכונותיה של השדרה הגדולה, לא הייתה אפשרות להגדיל את שטחה של המנהרה במסגרת הפיתוחים שנעשו בשנות ה-70 של המאה ה-20. 

חלק מהמורשת העולמית

ברכבת התחתית הקטנה- כמו שתושבי בודפשט מכנים אותה- הייתה תנועה שמאלית במשך שבעים שנה, החלפת הצד התרחשה רק במהלך הארכת המסילה ב-1973, ואז הושלמה המסילה שפועלת עד היום: מכיכר וורושמרטי ועד דרך מקסיקו. הקו קיבל גם קרונות חדשים, שהם מפרקיים, אך לא ניתן לעבור דרכם. הרכבת התחתית של המילניום ששופצה ב-1987 ודרך אנדראשי- הפכו בשנת 2002 לחלק מהמורשת העולמית.

קו המטרו האהוב ביותר

הרכבת התחתית הראשונה של בודפשט, כלי תחבורה ציבורית שנחשב בזמנו ל"חשמלית תת קרקעית" מהירה ונוחה, נחשבה לקו הרכבת התת קרקעי הראשון ביבשת אירופה כשהחלה לפעול ב-1896. אורך קו הרכבת התחתית של המילניום הוא קצר בהשוואה ליתר קוי החשמלית והמטרו של עיר הבירה כיום, יותר מכך, חיבורי המעבר שלו אינם שלמים וזו הסיבה שמתכננים להאריכו מזה זמן רב. בעת בנייתם הקרונות הצהובים נחשבו לפיתוח חדש בקנה מידה בינלאומי ועד היום יש להם מקום מיוחד בליבם של תושבי בודפשט ושל התיירים המבקרים בה. 

נו, והשאר?

בבודפשט תוכלו לנסוע בשלושה קווי מטרו נוספים. ה-M2 (שמסומן בצבע אדום) נע בין תחנת הרכבת דלי (תחנת הרכבת הדרומית) ובין כיכר אורש ווזר והוא נבנה בשנות ה-50 ובשנות ה-70. ה-M3 (שמסומן בצבע כחול) נע בין קובאנ'ה-קיש פשט ואוי פשט, החלו בבנייתו בשנות ה-70 וסיימו לבנותו בשנות ה-90. ה-M4 (שמסומן בירוק) הוא קו המטרו החדש ביותר, שבו ניתן לנסוע מאז 2014 בין תחנת הרכבת של קלנפולד ותחנת הרכבת קלטי (תחנת הרכבת המזרחית). 

 

הרכבות מגיעות בממוצע כל 2-3 דקות בשעות השיא, ובימי חול ובסופי שבוע כל 5 דקות, מאוחר בערב הן מגיעות כל 10 דקות. 

תטיילו כמו הונגרי