הולוקו (Hollókő) הוא כפר של רחוב אחד, כלומר הכניסות של רוב הבתים מהרחוב הראשי, עם גנים ארוכים המשתרעים על הגבעות מאחור. גם אם הריהוט והציוד של הבתים של סוף המאה עברו מודרניזציה מסוימת, החדרים המקוריים ומבני העזר נותרו וממלאים את תפקידיהם המקוריים עד היום.
הכפר העתיק של הולוקה וסביבתו
הכיכר המרכזית של הכפרהולוקהמחוז אגר
הולוקו (Hollókő) במחוז נוגראד (Nógrád) בצפון הונגריה, במרחק שעה נסיעה בלבד מבודפשט, הנו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 1987. כפר קטן זה פופולרי בקרב תיירים מכל רחבי העולם, שכן כיום זהו היישוב ההונגרי היחיד ש-400 תושביו עדיין משתמשים בסביבה הבנויה והטבעית כפי שעשו בתחילת המאה ה- 20.
סיפורו של הולוקו (Hollókő) החל במאה ה- 13, כאשר הטירה המתנשאת מעל הכפר נבנתה בעקבות הפלישה הטטרית. התיעוד הכתוב הראשון של הכפר עצמו מתוארך למאה ה-14 – כאשר הוא מספר לנו כי להולוקו (Hollókő) כבר הייתה כנסייה באותה תקופה. אנשים עדיין מאמינים באגדה רומנטית הקשורה לטירה, למרות שטירת הולוקו (Castle of Hollókő) נבנתה ככל הנראה כחלק מגל בניית טירות אבן ברחבי המדינה בעקבות הפלישה המונגולית. על פי האגדה, הלורד שבנה את הטירה חטף את אשתו היפה של בעל האחוזה השכן. עם זאת, המטפלת של הילדה הייתה מכשפה והייתה בקשרים טובים עם השטן, וכך שכנעה אותו להפוך את בניו לעורבים שגנבו את האבנים מהטירה החדשה עד שהאישה לבסוף שוחררה. האבנים הגנובות שימשו אז לבניית טירה חדשה ולכן המבצר מימי הביניים קיבל את השם הולוקו (Hollókő), שמשמעותו אבן העורבים.
הכפר התרוקן במהלך הכיבוש הטורקי ויושב על ידי האצולה הנמוכה של פאלוץ' (Palócz) מצפון הונגריה פלווידק (Felvidék), עובדה שאנו מכירים גם ממסמכים מימי הביניים. המאפיינים החקלאיים והטבעיים של האזור לא אפשרו לתושבים לחיות בשגשוג, ובנוסף לכך, גם המבנה החברתי המיושן של פאלוץ' לא הקל על ניידות חברתית ומודרניזציה. הולוקו (Hollókő), עיירה שכבר נהייתה קשה לגישה, החלה לפגר אחרי אזורים אחרים במונחים של פיתוח לאורך מאות השנים.
האדריכלות המסורתית של פאלוץ' עשתה שימוש בעץ וקש וכתוצאה מכך, הכפר נפגע מדליקות פעמים רבות לאורך הזמן. השרפה האחרונה והקשה ביותר מתוארכת בשנת 1909 ובשיקום הכפר, עברו התושבים מעץ ללבני בוץ ומסכך לגגות רעפים, כאשר הם בונים את הבתים על בסיס אבן. עם זאת, המבנים שומרים על צורות אדריכליות עממיות מסורתיות של פאלוץ' (Palócz), כלומר הכפר הישן-'חדש' שהושלם בשנת 1911 היה חותם מושלם לאווירת תחילת המאה וגם לאדריכלות פאלוץ' (Palócz) המסורתית.
בעת ביקור בהולוקו (Hollókő), הפלאים הארכיטקטוניים הייחודיים האלה אינם הדברים המדהימים היחידים: אם נגיע בזמן הנכון, נוכל גם להבין כיצד חיו האנשים בכפרים ההונגריים בתחילת המאה ה- 20. כתוצאה מתהליך האורבניזציה, קבוצות אתניות הונגריות באופן כללי החלו להשאיר מאחור את התלבושות העממיות האופייניות לאזוריהן בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. עבור פאלוץ' (Palócz) והולוקו (Hollókő) בפרט, תהליך זה החל רק בשנות ה- 60 וגם אז, רק בהדרגה. בדרך כלל, תושבי הכפר לא היו הולכים לעבוד בערים ובעיירות גדולות יותר, כלומר הם שימרו מרצונם את התרבות העתיקה שלהם. כמובן שבכפר יש כבישים סלולים, חשמל ואינטרנט אבל כיום, 400 התושבים, שרובם בגיל הפנסיה, עדיין שומרים על המסורת שלהם, בין אם בגסטרונומיה, דת או אמנות עממית. לרגל החגים, למשל בחג הפסחא הנחשב בעיניהם כחשוב במיוחד, אפילו הצעירים המעטים מתלבשים בלבוש פאלוץ' מסורתי.
בהתחשב בסביבה הטהולוקו בעית המרהיבה שלה, (Hollókő) הוא אידאלית לטיול של יום אחד בכל עת בשנה.