זה מסקרן שמצד אחד, לפי הבדלים איזוריים בתוך הונגריה, ומצד שני, לפי מנהגי המשפחה, כל אדם אוכל מאכלים אחרים בתקופת חג המולד המסורתית. מה שנקרא מאכלים ביתיים טיפוסיים פותחו בנוסח מסורות ישנות, שהתחברו אז למשל להשפעות גרמניות ואנגליות. בתקופת אבותינו, למשל, עופות כמעט לא יכלו להיות על שולחן החג, כי הודו, ברווז או אווז התגרדו לאחור, מה שהאמינו שהוא סימן רע, אז נשארו מאכלי החזיר. ולו רק מפני ששחיטת חזירים התחילה בסוף נובמבר, לכן לתקופת חג המולד היה הרבה די הרבה בשר טרי- כך בתפריט החג הוגשו נקניקיית דם כבד או נקניק מטוגן.
הדג היה מאכל אופייני לתקופת הצום
כפי שהזכרנו קודם, מאכלי חג המולד המסורתיים הכפריים היו קשורים בחלקם לאמונות תפלות. הפרג, הפלפל השחור והשעועית היו סמל לשפע, התפוח היה סמל לפריון- כך היה לכל אלה בכל מקרה מקום על השולחן בנוסח מלוח או מתוק. מרק השעועית עם הגזר והשמנת החמוצה, למשל, נחשב בחלק הצפוני של הונגריה לאחד ממאכלי החג. אולם במקומות אחרים נחשב מרק השעועית למאכל צום- בלי מוצרי חלב או בשר, כך גם הכרוב החמוץ, מרק הדגים והדג האפוי. ואיך הצום קשור לכאן? מכיוון שלפני מאה-מאתיים שנים, גם לפני חג המולד היה צום, וה-24 בדצמבר היה חלק מהתקופה הזו.