המגוון הביולוגי והאסוציאציות הטבעיות של הונגריה מוצגים, נשמרים ונלמדים בפארקים הלאומיים. במחוזות שונים בהונגריה נמצאים עשרה פארקים לאומיים ורבים מהם הם אתרי מורשת עולמית.
ניתן להגיע ממישקולץ, דרך הדרכים שעוברות בשאיו או בודווה לפארק הלאומי אגטלקי. בין יושבפו ואגטלק, תוכלו לנסוע על דרכי אספלט הרריות ומפותלות ביותר. באיזור מנהרת ברדלה, תוכלו לצעוד במספר מסלולי הליכה באורכים שונים. עד כמה שקשה להאמין, למרות שנדמה שתנאי המחייה קשים לבעלי החיים, כמעט 500 מינים שונים חיים בין חומות המערות.
תוכלו להבחין בשש שמורות טבע בפארק: קיש בלטון (בלטון הקטן), הרי קסטהיי, בריכת טפולצה, בריכת קאלי, בריכת פצ'איי וחצי האי טיהאנ'. הייחוד הנופי של שמורות הטבע של אגם הבלטון, הוא שנדמה כאילו הן שייכות לאיזור הים התיכון. הבלטון הקטן, למשל, מוגן על ידי אמנת רמסר להגנה בינלאומית על אדמות ביצות. בסביבת טפולצה, כדאי ללמוד על המערות ועל החי והצומח התת-ים תיכוני של האגמים בחצי האי טיהאנ', המוקפים בקונוסים תרמיים של מעיינות. ציפור הקינון הנדירה של חצי האי היא השעיר המצוי שבאה מהדרום, אבל כאן מתגוררות גם הציקדות, הממלאות את ערבי הקיץ שלהן בצרצוריהן הרבים.
בבוק נמצא רכס ההרים הגבוה ביותר בהונגריה, עם ארבעים ושתיים פסגות שגבוהות מ-900 מטרים, והגבוהה ביותר היא אישטאלוש-קו, בגובה 959 מטרים. 97 אחוזים מרכס ההרים הם יערות. בשל המיקרו אקלים המשתנה של פני השטח, עולם החי בו עשיר מאוד. בנוסף למינים ים תיכוניים ואלפיניים, ניתן למצוא כאן גם מינים שהם שרידי עידן הקרח. גם למערכת הקארסטית של ההרים, הכוללת מאות מערות, חשיבות יוצאת דופן לאספקת מי השתייה של האזור. המערות שבהן, מערת אישטאלוש-קו, שובה-יוק או הסלטה הם מקומות ארכיאולוגיים חשובים.
פארק זה מציג את עולם מישורי השטפונות המיוערים והביצות, המקיפים את הדנובה והדראבה. פה נמצא מישור השיטפונות המיוער הגדול בהונגריה, הגמנץ, המפורסם בלהקות האיילים האדמוניים וחזירי הבר שלו, אך שמורת הציפורים שלו חשובה גם היא. פה חיות חלק מהציפורים המוגנות שלנו, כמו למשל העיטם לבן-הזנב, בז הציידים והחסידה השחורה. ואילו, גדות הנהר התלולות מאוכלסות בכל מקום בלהקות של סנוניות.
הנוף הייחודי של הפארק הלאומי דנובה-איפוי נובע מתצורות פני השטח המגוונות, שכן בנוסף לעמקי הנהר, ניתן לבקר גם בהרים ובמישורים. הפארק הממוקם לאורך הרי פיליש ובורז'ונ', בין נהרות הדנובה והאיפוי, הוא מקום פופולרי ביותר בקרב המטיילים. ההרים העשויים מאבן גיר ודולומיט, הם שטח נהדר להיווצרות מערות. כך זה מובן מדוע רוב המערות של הפארק הלאומי, כמעט 200 במספרן, ממוקמות בהרי פיליש. בין הצמחים האופייניים הייחודיים לפארק הלאומי, ישנם מינים רבים שמקורם רק באגן הקרפטים, וחלק מהם גדלים רק בפארק הלאומי דנובה-איפוי. כזה הוא למשל ההושנג ההונגרי (פרולה סדלריאנה). המדרונות הם שטחי הגידול היפהפיים של צמח פרח הפסק הגדול יותר ופרח הפסק השחור.
אגם פרטו הממוקם בגבול המשותף עם אוסטריה הוא לא רק מקום נופש ומרכז ספורט, אלא גם ביתם היפהפה של ציפורים, קני סוף ואגמים מלוחים. חצי משטח האי, 90% מהשטח ההונגרי מכוסה בקני סוף ובשליש ממנו יש צמחיית ביצות. האגם, קני הסוף והאגמים המלוחים מציגים עולם חי ייחודי להם. במי האגם חיים מינים שונים של דגים מוערכים רבים, ביניהם דג החזאי האירופי, האוקונוס, האומברה, זאב הנהרות הצפוני והקרפיון המצוי. בקני הסוף מתגוררים הלבנית הגדולה החיננית, הכפן המצוי, האנפה הארגמנית, האנפה המסורטטת הגדולה, אך מתגורר כאן גם זרון הסוף. גם הלטאות ששרדו את תקופת הקרח מתגוררות כאן. האגמים המלוחים נותנים בית למינים רבים, ביניהם השרשיר המצוי, הסייפן העקוד, החופזי הזהוב והעיטם לבן- הזנב.
בשנת 2020, עורכי National Geographic Travel בחרו את 25 היעדים הטובים בעולם בחמש קטגוריות - הרפתקאות, תרבות והיסטוריה, טבע, משפחה וקיימות. לרשימה היוקרתית הזו, שבה היו בעיקרון היעדים שכדאי לגלות בעתיד, נכנס גם הפארק הלאומי הורטובאג'י. מסורת הרועים והסייח עדיין מתקיימת בהורטובאג'י, בעוד שהטבע השלו, עולם החי העשיר, אפשרויות הטיולים הייחודיות והשממה האינסופית העצומה, מציגים פלאים. מקור המילה puszta הוא סלבי ופירושו ריקנות. השם הזה הוא לא מקרי, מאחר שכאן יש כמות משקעים של 500 מ"מ מדי שנה. לפארק יש גם ארבעה איזורים נפרדים: עולם הביצות אג'ק-פוסטקוץ', בריכת הדגים הורטובאג', שממת נ'ירו-לפוש-נ'אריאראש וחלקי הפארק המציגים את חיות הבר של אגם טיסה. כל המפורטים לעיל תרמו להפיכת הנוף הזה של חלק מהארץ לאתר מורשת עולמית.
השמורה דואגת לערכי הטבע של אזור הדנובה-טיסה ומשתרעת עד לחלק טרנס-טיסה של מחוז צ'ונגרד-צ'נאד. הערער של בוגאץ הוא החלק המתויר ביותר בפארק הלאומי קישקונשאגי, המרכז שלו הוא מוזיאון הרועים בוגאצפוסטאי. תמצאו דיונות חול נעות סביב פולופהאזה ואגמים מלוחים באפייפוסטה. יש הרבה מים אחוריים בשדות סיקרה ואלפר, שם תוכלו לראות גם חבצלות מים לבנות ונופרים צהובים. בטושארדו, חיי הציפורים השוקקים באנפות, טבלנים מצויצים ואנפתיים, מציגים מראה מרתק.
אגמי קונשאג ברמת שולטי מהווים את מערכת האגמים המלוחים הגדולה ביותר בהונגריה, שבה מבלים את זמנם הסייפנים העקודים ושחפיות הים. באי קורום נמצאת נחלת שחפי האגמים הגדולה ביותר באירופה.
הייעוד של הפארק הלאומי הוא להגן על האדמות המלוחות, הביצות המצטמצמות, יערות השטפונות וערבות הלס ההולכות ופוחתות, וכן על עולם החי שלהן בחלק הדרומי של טרנס-טיסה. ניתן לחלק את האזור לשני חלקים נפרדים: חבל קורוש עם מישורי השיטפונות האופייניים לו ורכס הלס בקש-צ'נאד, שבו נמצאת למשל, אוכלוסיית החובתיים המשמעותית ביותר במדינה ליד דוואבניה. יש הרבה ציפורים מוגנות ונדירות באזור. כאלה הם הכרוון המצוי, השדמית אדומת-הכנף, החוגלית האפורה, ינשוף השדות או זרון הפס.
בנוסף לאורשג, הפארק הזה כולל גם את הוונדוידק ואת העמק הלא מוסדר של הראבה. כרי הדשא של ונדווידק מוקפים במגוון פרחים בסביבות חודש מאי, והנוף נעשה צבעוני בזכות צמחי סמרטוט-רובין, פרחי פעמונית ופרחי הנורית. בשדות שבין הגבעות תמצאו פרחי גבעונית, איריס סיבירי, פרפרי פריצת הביצה, פרפרי לייקנה ומלכישליו חלודי. באורשג, תמצאו אשורים ויערות עצי אורן שבהם חוות הציפורים הקטנות ביותר באירופה, בהם חיים מלכילוני האורנים ושוחקי האש הנפוצים. לאורך הראבה, מבלים את זמנם שרקרקים מצויים, שלדגים גמדיים ואנפות אפורות, ובמישור השטפונות שלאורך הנהר תוכלו למצוא עקבות של הבוניים והלוטרות הנדירים מאוד.